דלג לתוכן
In English
The block in the lower-right corner of a drawing sheet that holds the part's identification, approvals and general requirements.
הסבר
בטבלה מופיעים בדרך כלל שם החלק, מספר שרטוט ורוויזיה, חומר, קנה מידה, יחידות, סמל שיטת ההיטל, סבולות כלליות, גימור פני שטח כללי, שמות המשרטט, הבודק והמאשר, ומספר גיליון. טבלת הרוויזיות נמצאת לרוב לידה או בפינה העליונה. כל מה שכתוב בה חל על השרטוט כולו, אלא אם צוין אחרת ליד מידה מסוימת.
מה זה אומר בפועל
כשבית מלאכה מקבל שרטוט, הוא מסתכל קודם על טבלת הכותרת: מה החומר (למשל AL 6061-T6), איזה גימור (אילגון שחור), מהי הסבולת הכללית (ISO 2768-mK), באיזו שיטת היטל משתמשים, ומה מספר הרוויזיה. רק אחר כך הוא קורא את המידות. ההזמנה, הייצור ובקרת האיכות מתבססים על מספר השרטוט והרוויזיה שמופיעים בטבלה.
למה זה חשוב
- מזהה את החלק באופן חד־משמעי, ומקשר אותו לרשימת החלקים ולהזמנה.
- מרכזת את הדרישות הכלליות, כך שאין צורך לחזור עליהן ליד כל מידה.
- קובעת אחריות: מי שרטט, מי בדק ומי אישר.
- מונעת ייצור לפי גרסה ישנה, בזכות מספר רוויזיה ותאריך.
בעיות נפוצות ופתרונות
- הרוויזיה לא עודכנה אחרי שינוי → לעדכן מספר רוויזיה וטבלת שינויים בכל שינוי שנשלח החוצה.
- חסר סמל שיטת ההיטל → המבטים עלולים להתפרש הפוך; לוודא שהסמל מופיע תמיד.
- לא הוגדרה סבולת כללית → לרשום תקן או טבלת סבולות כלליות, אחרת כל מידה פתוחה לפרשנות.
- בתבנית ישנה נשארו שדות עם מידע שגוי (חומר, יחידות) → לבדוק את כל השדות לפני הוצאה, ועדיף לקשר אותם למאפייני המודל.
איפה משתמשים
- כל שרטוט ייצור
- שרטוטי הרכבה ורשימות חלקים
- תיעוד הנדסי ובקרת שינויים
- הזמנות רכש ובקרת איכות
- תבניות שרטוט בתוכנות CAD
