דלג לתוכן
In English
A geometric feature with a nominal size that can be measured, such as a cylinder, sphere or pair of parallel surfaces, to which a size tolerance can be assigned.
הסבר
דוגמאות: קדח, ציר, חריץ, לשונית ורוחב קורה. לכל אחד מהם יש ציר או מישור מרכזי ומידה, ולכן הוא יכול לקבל מצב חומר מרבי MMC או מינימלי LMC. משטח שטוח בודד הוא מאפיין בלי מידה, ולכן אין לו MMC. ההבחנה חשובה כדי להבין מתי מותר לתת בונוס ומתי חל עקרון המעטפת.
מה זה אומר בפועל
בבלוק עם חריץ רוחב 10±0.1 יש שני משטחים מקבילים שיוצרים מאפיין בעל מידה, והמישור המרכזי שלהם הוא מה שנבדק בסבולת מיקום. בעומד, צלעות הקצה שלו הן משטחים בודדים ללא מידה.
למה זה חשוב
- מגדיר מתי ניתן להשתמש ב-MMC, LMC ובונוס.
- מבסס את עקרון המעטפת.
- מבדיל בין משטח לבין חור או ציר בבדיקה.
- בסיס להבנת התאמות ציר-קדח.
בעיות נפוצות ופתרונות
- בלבול בין מאפיין בעל מידה למשטח חיצוני → לבדוק אם יש מידה ומישור מרכזי.
- שימוש ב-Ⓜ על מאפיין שאינו בעל מידה → להסיר או להחליף ב-RFS.
- תפיסה שגויה של חריץ כשני משטחים נפרדים → להתייחס אליו כמאפיין אחד.
- בחלקים בעלי מדרגות מתבלבלים בין מידה מקומית לגודל כללי → לציין בבירור.
איפה משתמשים
- חורים וצירים
- חריצים ולשוניות
- התאמות ציר-קדח
- סבולות מיקום עם MMC
- שרטוטי GD&T
